Menu
Menu
הקורס יקנה מושגי יסוד ורקע תאורטי, היסטורי ופילוסופי להבנת תפיסת העולם החינוכית העומדת ביסוד החינוך הבלתי פורמלי ותהליכי התפתחותו. באמצעות הקורס יכירו הסטודנטים את המאפיינים המבניים ואת שיטות ההפעלה הייחודיות של מסגרות חינוכית בלתי פורמליות ויבחנו את ביטוייהם בארגונים שונים.
תופעת הילדים ונוער בסיכון והדרה הנה תופעה מורכבת ורבת פנים. לתופעה זו יש השלכות ישירות ועקיפות על יכולת של צעירים וצעירות רבים לממש את יכולתם להשתלב כבוגרים אחראים בחברה. השימוש במושג 'נוער בסיכון' רווח בתאוריה ובפרקטיקה של העבודה החינוכית-טיפולית עם ילדים ובני נוער במסגרות שונות (פורמליות ובלתי פורמליות), והוא דורש העמקה של לימוד וחקר במטרה לשפר את ההתמודדות של מערכת החינוך וקהילה עם אותם בני נוער בדרך לבגרות. בקורס ייחשפו הסטודנטים לגורמי התופעה ומאפייניה ולכלים שעומדים כיום לרשותם בדרך להתמודדות אתה.
תקופת ההתבגרות היא אחת התקופות המסקרנות בשלבי התפתחותו של אדם, והיא מעסיקה את החברה בכלל ואת חוקרי החינוך והחברה בפרט. ההבנה כי הצעירים חשופים למבוכה ובלבול, אך עם זאת בעלי אמירה חברתית, מביאה להתייחסות משמעותית של החוקרים ולשאיפה להבין על אודות הדרכים שבהן נוכל להתמודד עם אנשים אלה בשלב זה של חייהם. במחקרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים נתפסים בני הנוער כשחקנים חברתיים בחברה שבה הם נמצאים, וההתמקדות פונה לפרקטיקות שלהם כחלק מתהליך הבניית הזהות והאידאולוגיה של החברה. על בסיס ההנחה שנערוּת איננה קטגוריית גיל גרידא, אלא גם סוכנת חברתית, נוכל לבחון תופעות חברתיות, של התנגדות ושינוי חברתי הצומחות מתוך החברה הספציפית.
במסגרת הקורס ייחשף הסטודנט לעקרונותיה הגישה הקהילתית, למגוון סוגים ומאפיינים של קהילות. כמו כן, יעמוד הסטודנט על ההבדלים הקיימים בין קהילות שונות והשפעת היבטים היסטוריים על התפתחותן. במהלך הקורס ילמד הסטודנט על מנהיגות קהילתית ותרומתה לחברה.
החינוך הבלתי פורמלי ה"יישובי" והישראלי השתנה במשך השנים ומבנהו משקף את מדיניות הטיפוח והדגשים של החברה בתקופות השונות. היות והחינוך הבלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בארגוני חינוך וקהילה, המבנה הרב-ממדי שלו משקף את הנעשה בפועל ולא רק ב'מטה' של משרד החינוך. תחילה, נבחין בין הארגונים והמערכות בחינוך הבלתי פורמלי ה'חוץ' בית ספרי לבין אלו שב'תוך בית ספרי' ובהמשך נעמוד על מגמות של שילובים ביניהם.
שיעורי החינוך החברתי בבתי הספר המטפחים ערכים מצד אחד ומיומנויות חברתיות מצד אחר, דורשים מן המחנכים להוביל את תלמידיהם כקבוצה חברתית אחת בד בבד עם ראיית הפרט וזיהוי יכולותיו וצרכיו. קורס זה יכשיר את משתתפיו להבנת תהליכים בקבוצה והובלתם באמצעות התנסות אישית חווייתית וניתוחה.
הלימוד מתבצע במתכונת סדנאית, המשלבת למידה תאורטית והתנסות חווייתית אישית וקבוצתית.
"לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" (מתוך מטרות החינוך הממלכתי, 2000).
מתפקידו של בית הספר להביא למימוש מטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק החינוך והתקבלו בבית המחוקקים. זאת לצד המכוונות להכשיר אדם אוהב לימוד וידע. בעוד שבתחומי הדעת ישנה תורה סדורה של תכנים ומתודות הוראה, הרי שבתחום החינוך הערכי היריעה רחבה, ונדרשת מיומנות ייחודית לנהל שיח על בסיס ערכי עם התלמידים בדרכים המקרבות את התלמידים לעולם הערכי שאנו שואפים לממש בחברה. לשם כך יש לפרוש לפני המתכשרים להוראה את התפיסות התאורטיות המגוונות בחינוך ערכי ומגוון גישות ליישום בעבודת החינוך עם תלמידים.
המתכשרים לקבלת תעודת עובד חינוך יעבדו עם בני נוער במסגרות בלתי פורמליות. השאיפה היא ליצור הלימה והמשכיות ואחריות לרצף של חינוך להעמקת התפיסות הערכיות של בני הנוער שהם ברובם המכריע בו בזמן גם תלמידים.
מעצם טיבן של המסגרות הבלתי פורמליות ההצטרפות אליהן היא חופשית ולפיכך הדיון בתפיסות הערכיות מאופיין בפתיחות, רלוונטיות והתייחסות למגוון של דעות החניכים.
נרצה לבחון תאוריות ומעשה המכוונים לעמוד באתגר החינוכי הזה.
הפנאי הוא תופעה מודרנית חדשה יחסית בעולם ויחד עימו באו לעולם מושגים, כגון "תרבות הפנאי", "הרגלי הפנאי" ו"חינוך לפנאי". אזרח העולם המערבי בעידן הפוסט-מודרני שלאחר המהפכה התעשייתית ובעיצומה של מהפכת המידע אינו זקוק לכל שעות היממה כדי לספק את צורכי הקיום שלו, מצב המשאיר לו שעות פנויות רבות.
קורס זה, "תורת הפנאי" – שמו מעיד על תוכנו, וטומן בחובו מכלול היבטים הנוגע לפעילויות תרבותיות-חברתיות-דתיות שיש בהן "עשה" ו"לא תעשה". אכן תורה שלמה מונחת לפתחנו – ויש ללמוד בה וללמד, לשכלל ולחדד, להבין וליישם.
הקורס יעסוק במאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער בעולם ובישראל תוך בחינת הקוד הבלתי פורמלי. בקורס תיבחן משמעות הקשר בין מאפייני גיל הנעורים לתנועות הנוער. יושם דגש במתח הקיים בין ארגוני נוער למען נוער המעודדים תרבות נעורים, ובין ארגונים חברתיים שפעילותם מוכתבת על ידי מבוגרים לצרכים פוליטיים. בהמשך יידונו בקורס יחסי הגומלין שבין תנועות הנוער לחברה ותרומתן של תנועות הנוער בטיפוח אקטיביזם חברתי.
